#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. מה הדין המזמר שדהו ולוקח רק הלחים שהתבשלו ולא קלחים לחים [שעוד לא התבשלו]?<br>2. איזה סוג נימור, כשה""יבש"" באצע או כשה""לח"" באמצע?"	"1. לר""ע - פאה מכל אחד ואחד. לחכמים - פאה מאחד על כולם. וזה מלשון נמר שפרוותו מלא חברברות. וזה מחמת שהזררעים במקום הזבלים מתבשלים יותר מהר.<br>2. כשיבש באמצע - קוצר קודם מהצדדים ואח""כ מהאמצע, וכך זה נראה פחות ב' שדות, משא""כ באופן שיבש באמצע וכשקוצר הלח נעשה כב' שדות, ובזה אולי רבנן מודים צד השני - שגם באופן זה רבנן חולקים, שסוף כל סוף זה מין אחד. ופשו מהמשנה שמודים חכמים בשבת וחרדל שזרע בג' מקומות שנותן פאה מכל אחד ואחד, והטעם - לשמואל - שכל קלח וקלח נלקט בפני עצמו וע""כ אין מצטרפים לפאה, לרבי יסא בשם רבי יוחנן - שדרכם להזרע ערוגות ערוגות, וכל ערוגה כשדה בפני עצמה, ולרבי יוחנן משמע שאפילו זרע כשדה אחד, כיון שדרכם להזרע ערוגות ערוגות צריך פאה מכל אחד ואחת, ה""ה כאן שאם היבש באמצע שנראה כב' שדות צריך ליתן פאה מכל אחת ואחת שנראה כב' ערוגות."	תלמוד ירושלמי/זרעים/פאה/מלבנות/דף כו		
